ידוע לנו, כי ההמלצה הבאה של בטרם והמועצה לשלום הילד היא כי רק ילדים מגיל 12 יהיו אחראים על ילדים צעירים יותר.
קראנו את החוזר המצ"ב לאישור, שהוצא על ידי משרד החינוך ועמותת בטרם לבטיחות ילדים, אותו העביר המינהל הקהילתי לידינו, תוך שימת הלב כי ההמלצה הנ"ל נשענת על צרכים ההתפתחותיים של הילדים, וכן על הסיכונים הקיימים:
1. גורמי הסיכון להיפגעות אינם רק תאונות דרכים, ולכן אף כשאין בדרך הביתה מעברי כביש הסכנות אורבות ממקורות אחרים כמו מפגעים שונים בדרך.
2. לילדים מתחת לגיל 12 חסרים כלים ויכולות לזהות ולהעריך מצבי סיכון הקשורים בהתנהגות אנשים מבוגרים כלפיהם. אף אם הם מוזהרים שלא להיענות לפניות זרים, הם עלולים להתפתות למצבים מסוכנים.
3. ילדים מתחת לגיל 12 עלולים להגיב בחרדה ובבלבול במצבי חיים שהם אינם מורגלים אליהם ובהתרחשויות בלתי צפויות בסביבה (חשיפה לאירוע טראומטי כמו פציעת אדם בסביבתם, מפגש עם בעל חיים תוקף כמו כלב משוטט וכדומה), ואלה עלולים להתרחש גם כאשר המרחק מהגן הביתה קצר.
4. ילדים מתחת לגיל 12 עלולים לאבד שליטה ולהגיב בחרדה בכל מקרה שבו קורה משהו בלתי צפוי לאחיהם או להם כמו נפילה, פציעה, התעלפות וכדומה.
5. ילדים מתחת לגיל 12 עלולים להגיב בצורה מסכנת כלפי אחיהם הצעיר כאשר הוא מתנהג באופן המרגיז אותם או מעליב אותם, וכן כאשר הוא מתנגד להם או מתנהג בכל התנהגות בלתי צפויה אחרת.
בנוסף לנאמר לעיל חשוב להדגיש את הנושאים האלה:
א. לאחר שהות של יום בגן הילדים, שבו הילד חווה חוויות רבות – חלקן טובות וחלקן מרגשות או מתסכלות – הוא זקוק להכלה של רגשותיו ולהרפיית המתח על ידי דמות של אדם מבוגר היכול להעניק לו ביטחון. נוכחותו של אח אינה מתאימה לצורך זה.
ב. ילד מתחת לגיל 12, אף כשהוא בוגר באישיותו, אחראי ובעל תבונה רבה ויכולת התמודדות טובה, נמצא בעצמו בסיכון רגשי כאשר מוטלת עליו אחריות על אחיו הצעיר בשל עצם לקיחת האחריות.
הננו מצהירים ומתחייבים לעניין זה לטול על עצמנו את כל האחריות החוקית והמשפטית הכרוכה בכך ומסירים כל אחריות ממינהל קהילתי בקעה רבתי בקשר לכך, וזאת בהביננו היטב את כל המשמעויות העובדתיות, המשפטיות והחוקיות בקשר לכך.
ולראיה באנו על החתום:
תפריט